יצירת קשר
שם מלא:
טלפון:
דואר אלקטרוני:
נושא:
תוכן:

הוצאה לפועל

הוצאה לפועל הוא התהליך המשמש את האדם לשם ביצוע פסק הדין אשר ניתן לטובתו של האדם על ידי בית המשפט או בית הדין המוסמך לכך,וכן למימוש מסמכים המקנים זכויות רבות שתוקפן דומה לתוקפו של פסק דין,כמו שטר חוב או המחאה.
רוב המסמכים האלו מקנים ברוב הפעמים את הזכות לקבל סכום כסף,אך לעיתים המדובר בסעד מורכב יותר כגון סילוק יד מדירה .איך בעצם עורכים את תהליך הוצאה לפועל?איך מסלקים יד אדם מדירה?כול זאת ועוד כאן בהמשך המאמר.תהליך ההוצאה לפועל מסודר באמצעות דיני ההוצאה לפועל.
במערכת החוקים של מדינת ישראל הוקמה מערכת של הוצאה לפועל אשר תפקידה הוא לממש פסקי דין ומסמכים אחרים המוגשים לה לביצוע.החיקוק העיקרי העוסק בהוצאה לפועל הוא חוקי ההוצאה לפועל ותקנות שונות שהותקנו.סמכויות ההוצאה לפועל הן:ישנם חיובים שונים אשר מטיבם אינם ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל,מכיוון שהם דורשים פיקוח יתר שבית המשפט אינו יכול לאכוף.
אם ניקח למשל חיוב הנובע מצו עשייה או צו מניעה אשר נתן בית המשפט,החורג מגדר החיוב הרגיל של כול תשלום כסף נוסף או העברת החזקה בנכס,במקרה כזה לא ניתן לערוך הוצאה לפועל.לשם כך חוקי מדינת ישראל קבעו מן מערכת של חוקים כללית המקבילה בדיניה לביזיון בית המשפט.
אם ניקח למשל את בית הדין הרבני נשים לב שיש בכוחו סמכויות רבות של גירושין שאף הם אינם בגדר סמכויות ההוצאה לפועל.קיימת דרך נוספת לגבות חובות על ידי מערכת הנקראת מערכת דיני פשיטת הרגל.במקרים בהם החייב מוכרז כפושט רגל מעוכבים נגדו הליכי הוצאה לפועל ,ולאחר קבלת צו ההפטר בהליכים אלו לא ניתן להמשיך בהליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל.ננסה להבין מעט איך עובדת מערכת ההוצאה לפועל במדינת ישראל.במדינת ישראל ישנו מספר רב של לשכות הוצאה לפועל הפועלות במקביל לבית משפט השלום.
אם נתבונן בחך נבין כי בראשו עומד ראש ההוצאה לפועל שהתפקיד שלו הוא בדרך כלל כרשם בית המשפט,אם כי על פי החוק יכול תפקיד זה להיות מוענק גם לשופט בית משפט השלום.
מהו בעצם התפקיד של ראש ההוצאה לפועל?התפקיד של ראש ההוצאה לפועל הוא לרוב מנהלי ,והוא עוסק בדרכים בהן יש למלא אחר פסקי הדין והמסמכים אחרים המוגשים לביצוע.אך זהו לא תפקידו של ראש ההוצאה לפועל להרהר אחר האמור בפסק הדין,אלא התפקיד העיקרי שלו הוא לקבוע את ההסדרים לביצועם,בכלים כגון עיקול,צו התשלום ,פקודת מאסר וכיוצא בזה.
ישנו תפקיד נוסף לתפקיד של ההוצאה לפועל הממונה על ידי שר המשפטים ואשר תפקידו לבצע בפועל את הוראותיו של ראש ההוצאה לפועל.מהם הצדדים של ההליכים בהוצאה לפועל?הצדדים בהליכי ההוצאה לפועל הם בתיקי ההוצאה כאשר ישנו זוכה ,זאת אומרת האדם שהגיש את פסק הדין או את השטר לביצוע.מול אדם זה עומד האדם החייב ,שהוא האדם שכנגדו הוגש פסק הדין או השטר.במידה וישנו גורם נוסף החייב כספים לאדם החייב או שמחזיק בנכסים השייכים לו,וברצון הזוכה לקבל כספים או נכסים אלו.במקרים אלו רוב הפעמים יכול הזוכה לבצע עיקול צד שלישי ובאותו מקרה גם נקרא הצד השלישי מחזיק.ננסה להבין את ההליכים העומדים לטובת הזוכה.
חוקי ההוצאה לפועל והתקנות על פיו מאפשרים מגוון רב ביותר של כול מיני סוגים של הליכים בהם ניתן לנקוט כנגד אדם החייב כספים.אדם החייב כספים כנגדו מוגשת תביעה על ידי בית משפט ואם לא שילם את התשלום מבוצע כנגדו עיקול מטלטלן.
עקול מטלטלן הוא עיקול של הנכסים של החייב ומכירתם למרבה במחיר.דבר זה יכול להיות לתכולה של חנות,דירה או אף עיקול של מכונית ומכירתה אל המרבה במחיר.ישנם מספר מטלטלן אותם לא ניתן לעקל כגון הנכסים הבסיסיים אותם נכסים הדרושים למחייתו של האדם.כלי העבודה שערכם איננו עולה על הסכום הרגיל הקבוע בתקנות חוקי בית המשפט.מהו עיקול מקרקעין ומתי משתמשים בעיקול של מקרקעין? קיימת האפשרות לעקל מקרקעין הרשומים על שמו של החייב ,ומכירתם לאדם המרבה במחיר.המקרקעין הם בית המגורים של האדם החייב ,על הזוכה לדאוג לו לדיור חילופי.
עיקול צד שלישי הוא עיקולו של נכסי האדם החייב המצויים בידי כול צד שלישי כול שהוא,אם המדובר בנכס ממשי ,יתרה בחשבון בנק,חוב עתידי או כל נכס כול שהוא.ניתן גם לכנוס את נכסיו של האדם החייב .
לעיתים כינוס הנכסים מהחייב יתבצע כאשר לדוגמא מכונה אשר ניתן להפעילה ולנצלה לשם הפעלה של רווחים במקום למכור אותה ולהסתכן בהפסד או דירה אשר אותה ניתן להשכיר ,או כול מיני סוגים של מניות בחברה שניתן לנהל,וכיוצא באלו.על הנכסים הללו ממונה הנאמן אשר הוא לרוב עורך דין המייצג את האדם הזוכה ,והוא כונס את הנכס לשם ביצוע של פסק הדין הניתן.ניתן לחייב בתהליך ההוצאה לפועל את תפיסת הנכס של החייב והעברתו אל הזוכה.
כמו כן ישנה האפשרות לחייב בתהליכי ההוצאה לפועל ביצוע של עין של צו מסירת קטין,על ידי עשיית מעשה מסוים או פינוים של מקרקעין.באפשרותו של ראש ההוצאה לפועל לעכב את יציאתו של אדם מן הארץ ,עד לתשלום החוב הפסוק כנגדו.השימוש בסעד זה יהיה אך ורק במקרים בהם יוכח כי יציאה מן הארץ של האדם החייב תוכח כי תפגע באפשרות של גביית החוב מן האדם החייב או שהוא עלול להימלט על נפשו מן החוב.
אך מאידך יציאה מן הארץ היא חוק יסוד בכבוד האדם וחירותו.ישנם צווי הבאה וצווי מאסר אשר בהם החייב אשר אינו מקיים אחר צווי ההוצאה לפועל יכול להיות מובא בפני ראש ההוצאה בפועל באמצעותו של צו מיוחד הנקרא צו הבאה.צו הבאה מקוים לרוב כאשר אדם אינו מגיע על ידי משטרת ישראל.
במקרים מיוחדים בהם קיים ביזיון רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על מאסר החייב לתקופה של שבעה ימים.יותר מכך חייב להיות דבר זה על ידי בית משפט.בעבר הרחוק היה צו מעצר סעד מקובל ביותר ומאוד נפוץ,אך מאז חל שינוי משמעותי ולאחר פסיקת בית המשפט העליון צמצם שר המשפטים דאז את השימוש בתקנות ובהתאם לכלי זה נותר המקרה רק למקרים חיצוניים בלבד.גם לחייב יש את הזכויות שלו וישנם מספר של הליכים העומדים לטובתו של האדם החייב.אם במידה ואדם אשר הוגש כנגדו פסק דין או שטר של הליכי הוצאה לפועל יכול הוא לנקוט במספר של תהליכים.לעיתים ישנם שטרות של פסיקה אשר אינם ניתנים לביצוע ואף קיימת התנגדות לביצוע השטר.
אז איך דבר זה קורה בדרך כלל?למשל אם ניתן להעלות מן טענה האומרת שכשלון תמורה מלא כלפי צד ישיר לשטר(אדם שרכש סחורה או שילם עבור אותה סחורה בהמחאות ולא קיבל אותה,יכול הוא לטעון כי אין באפשרותו לפרוע את אותה ההמחאה ,אך אם הוגש כנגדו באופן ישיר על ידי האדם המספק את הסחורה ושאינו הוסב להיות צד שלישיש בדבר.כאשר קיימת הגשת התנגדות רוב ההליכים להוצאה לפועל מעוכבים לרוב התהליכים שלש ההוצאה לפועל עד בירורו של העניין בתחילה אצל הרשם של בתי המשפט ולאחר מכן אם נראה כי קיימת ממש התנגדות על ידי אותו בית משפט המוסמך לכך.
קיימת לעיתים קרובות טענה מצדו של האדם החייב כי הוא אומר פרעתי.טענה זו היא טענתו של החייב האומר כי אין בידו לשלם את אותו סכום כסף של החוב באותו הזמן הקבוע בחוק עצמו.(לעיתים בין שנתיים לארבע שנים לפי סכום החוב),כמו כן יכול להיות אותו אדם החייב כמוכרז כמוגבל אמצעים כי אין בידו לשלם את אותו החוב.ראש ההוצאה לפועל מתפקידו לערוך חקירה ממצה של יכולתו של האיש המגדיר את עצמו כמוגבל באמצעים לשלם את חובו.
החייב עובר את החקירה בידי ראש ההוצאה לפועל ,הקובע את צו התשלומים,שיכול להביא לפריסת החוב בתשלומים קטנים במשך שנים רבות.האדם החייב מוגן בפני הליכי ההוצאה לפועל כגון עיקול כול עוד הוא משלם את הסכום החודשי הנדרש.אך עם כול זאת חייב כזה אינו יכול לצאת מתוך הארץ ,נחשב כלקוח מוגבל מיוחד בבנק ,אינו יכול לעשות שימוש בכרטיס האשראי שלו ומנוע מלנהל את החברה.
ההוצאה לפועל נותנים לפני פתיחת תהליך של עיקולים את האזהרה. אזהרה היא באה לפני תחילתם של נקיטת הליכים כנגד האדם החייב כספים.אם וכאשר כבר קיבלת אזהרה אודות פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדך כדאי לך לבדוק כי כול הפרטים המופיעים באזהרה אודות פתיחתו של תיק הוצאה לפועל נגדך ויש לבדוק כי כול הפרטים המופיעים באזהרה הינם פרטים שלך ולא פרטים של אדם שכנגדו יש נקיטת אמצעים.לאחר קבלת האזהרה יש לנקוט מייד בפעולות באופן המיידי ולא לדחות היות והחוב תופח יותר ויותר.
החוב תופס צבירה של ריבית של 5 אחוזים במשך כול שנה שעוברת מאי תשלום החוב + הצמדה למדד המחירים לצרכן.יש לציין כי האגרות ששולמו לפתיחת התיק ,שכר טרחת העורך דין ישולמו על ידי החייב בנוסף לתשלום החוב ולכן ההמלצה העיקרית היא שלאחר קבלת האזהרה יש לפעול מהר לברור את ההליכים האפשריים או לבחון את הסדרת החוב.באפשרותו של האדם החייב להגיש התנגדות לביצוע השטר תוך 20 יום מקבלת האזהרה לידיו.
ההתנגדות תוגש ללשכה שבה הוגשה הבקשה לבצוע ההתנגדות ותכלול את כול הפרטים של שמו של האדם החייב ואת שמו של המבקש,את מספר תיק ההוצאה לפועל ואת כול שאר הנימוקים מדוע האדם מתנגד לתשלום החוב,את הסכום שתובעים את האדם לשלם ואת שמו של העורך דין של המתנגד או הערה שהוא יטען לעצמו ואת מענו להמצאת מסמכים.כאשר החייב מתנגד הוא מחויב לצרף את המסמכים הבאים:הדבר הראשון הוא תצהיר לאימות העובדות הכלולות בהתנגדות וזה צריך להיות מאומת על ידי עורך דין.
הדבר השני אותו צריך להגיש הוא העתק של מסמכים שעליו מסתמכים.בנוסף יש להעתיק או לצלם בקשה לביצוע שטר על כול נספחיה,כאשר המתנגד מיוצג על ידי העורך דין יצורף יפויי כוח של עורך דין.העתקים או צילומים של כתב ההתנגדות במספר המספיק להמצאה לכול המבקשים.
אם וכאשר תוגש התנגדות תוך 20 יום מקבלת מכתב האזהרה לידי החייב יעוכבו כנגד החייב כול התהליכים של ההוצאה לפועל וההתנגדות תעבור לבית המשפט המוסמך.אם וכאשר ההתנגדות תוגש מאוחר מ20 יום הבקשה לבית המשפט מיום קבלת האזהרה לידי החייב, יש להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת התנגדות בצרופו של תצהיר המאמת את העובדות שבגינם הוגשה הבקשה להתנגדות באיחור.
אל הבקשה הזו יש לצרף את מכתב ההתנגדות על כול מרכיביו האמורים לעיל.אם הוגשה הבקשה באיחור לא בהכרח יעוכבו ההליכים נגד החייב .
לפני שעורכים את בקשת ההתנגדות יש להיוועץ עם עורך דין מוסמך.קיימת האפשרות לערוך פשרה בין החייב לבין המחייב.החייב רשאי לפנות לזוכה מטעמו ולנסות להגיע להסדר ביניים להסדרת החוב.כאשר יושג הסכם כזה ניתן להגיש את הפשרה או התשלומים להסכם.האדם החייב יכול לשלם את החוב לפי צו חיוב בתשלומים המצורף לטופס האזהרה.
יש לציין כי על פי תשלום על פי צו חיוב בתשלומים אינו מונע כול נקיטת הליכים נגד החייב.לאדם החייב ישנה האפשרות לטעון את הטענה כי הוא כבר פרע את החוב .
טענה זאת נקראת בשם טענת פרעתי.במסגרתה טוען האדם החייב כי הוא מילא כבר אחר פסק הדין ואינו חייב עוד למלא אחריו.
הכוונה היא למקרים בהם שולם כבר החוב או תנאים מסוימים שלא מולאו ולכן אין החוב תקף עוד.במידה והחייב טוען זאת הוא מחויב להוכיח את טענה זו ויש להגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל.הסמכות של ראש ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל על החייב לבצע את פסק הדין.
אם במידה וראש ההוצאה לפועל דחה את הטענה אשר נטענה על ידי האדם החייב הוא יטיל על האדם החייב הוצאות מיוחדות,אם מצא כי אין שחר לטענותיו של מבקש הבקשה.לכן כאשר מגישים את הבקשה יש לשקול היטב את טענה זו לפני הגשתה ,כול זאת על מנת לא להגדיל את החוב על ידי פעולות מיותרות.קיימת האפשרות להגיש בקשה של צו תשלומים.בקשה של צו תשלומים מחייבת אשר אם ביכולתו של האדם לשלם את חובו במלואו או על פי השעורים שנקבעו על ידי ראש ההוצאה לפועל .כול זאת אפשר לערוך כ 20 יום ממועד הקבלה של האזהרה ,בקשה לתשלום החוב שנגדו במועדים ובשעורים שיציע בהתאם ליכולתו.
יש לציין דבר חשוב שבמקרים של חוב מזונות של האדם החייב לבן זוגו או לילדו לא תחול כול הוראה זו.כאשר מגישים את הבקשה יש להגיש את הדברים הבאים: הצהרה מנומקת על המצב הכלכלי של האדם החייב על מנת שישלם את תשלום החוב.הנכסים,ההכנסות והחובות של האדם החייב ,ילדיו וזוגתו וכול פרטיו של האדם המחויב.
החייב חייב לציין אם יש לו כול תאגיד אחר אשר בשליטתו של האדם החייב ולפרט את כול החשבונות של הבנק שלו בנוסף לבת זוגו הגרה עימו והוצאות על ילדיו.החייב מחויב על כתב ויתור על סודיות והסכמה על כול מסירה של מידע .
בנוסף יכללו כול המסמכים של נכסיו והכנסותיו של החייב כולל הבנקים וגופים צבורים.כשמגישים את הבקשה ללא מסמכים היא לא תתקבל על ידי הלשכה להוצאה לפועל.יש לציין כי לאחר הגשת הבקשה למתן צו תשלומים ישלם החייב את החוב הפסוק במועדים ובשעורים שהציע וזאת עד להחלטת ראש ההוצאה לפועל .המחויב שניתן לגביו צו תשלומים רשאי להגיש לראש ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו תשלומים אם חל שינוי ביכולתו לשלם את החוב בתשלומים שנקבעו בהחלטה הראשונה.אחת הדרכים של ההוצאה לפועל היא להפעיל חקירה כנגד האדם החייב הכנסותיו וחובותיו.
כול זאת על מנת לברר את יכולתו לשלם את החוב ולמלא אחר צו תשלומים שניתן נגדו.כאשר האדם המחויב אינו יכול לשלם את התשלומים על פי השעורים שנקבעו,יתייצב לחקירת יכולת מתוך 21 יום ממועד המצאת האזהרה או המועד האחר שנקבע באזהרה.החייב מחויב להתייצב לאחר בקשת פרעתי תוך כ 21 יום מיום המצאת האזהרה אלא אם נדחתה בקשתו.
במידה והחייב הוגדר כמחוסר אמצעים לשלם את חובו,או במקרה שבו החייב הגיש בקשה לצו תשלומים תוך 21 יום מקבלת האזהרה אין הוא חייב להתייצב לחקירת יכולת.במידה והחייב לא יתייצב לחקירת יכולת במועד אשר נקבע לו ,יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובו.כך גם לגבי התייצבות בבית המשפט ללא כול מסמכים הנדרשים.
אך אם החייב לא התייצב בגלל שלא היה מסוגל להגיע בית המשפט לא יראה בו כמשתמט מתשלום חובו והוא יהיה מחויב להסביר מדוע לא הגיע במועד בו נקבע לו.קיימים מקרים בהם החייב לא מגיע להתייצב לחקירת יכולת ,שם רשאי הזוכה לבקשת צו הבאה נגד החייב.המשמעות היא כי יכול להיות ששוטרים יגיעו אל ביתו של האדם המחויב על מנת ולעצור אותו.לפני שחוקרים החייב מחויב לענות על מספר של שאלות לגבי יכולותיו הכלכליות ולחתום על טופס ויתור סודיות בענייני כספים ונכסים.